מרחב כוריאוגרפי

כשמפרקים תנועה לגורמים שמגדירים אותה, אפשר לזהות כיוון, קצב ואת האופן שבו הגוף מתארגן – היחסים בין חלקיו ובינו לבין המרחב.
כשאני מנסה להגדיר מהי כוריאוגרפיה, אני מבקשת לפרק גם אותה לגורמים: מרחב, זמן, מערכות היחסים האנושיות שנוצרות, והמִסגור – שבתוכו מתקיימת גם מערכת היחסים עם הקהל.
תחילתה של יצירה היא במקום שבו אני נמצאת. לרוב היא נולדת מתוך שאלה, סקרנות או מורכבות, כאשר תהליך היצירה – ולעיתים המופע עצמו – חושף דרך אפשרית חדשה להתבונן בשאלה.
היצירה היא זכות, ולרוב היא מתקיימת מתוך הנאה, סקרנות ומשחק. עם זאת, היא גם עשויה להפגיש אותנו עם עצמנו, עם ההרגלים שלנו ועם המקומות שבהם איננו יודעים – ומפגש כזה אינו פשוט.
לאורך הסמסטר נתנסה במרחבי יצירה שונים ונבחן דרכים שונות להתחיל ולפתח תהליך כוריאוגרפי. נעבוד מתוך תפיסה של Site Specific, דרך התבוננות וכתיבה אינטואיטיבית, דרך מגע ואימפרוביזציה, ונבדוק כיצד שינוי במרחב, בזמן, ביחסים ובמסגור משפיע עלינו ועל החומר שאנחנו יוצרות ודרכו מתקשרות.

כוריאוגרפית, רקדנית ומורה לשיטת פלדנקרייז. יוצרת עבודות מחול עכשווי המשלבות מחקר תנועתי, אילתור, יצירה תלוית־מקום ופרקטיקות סומטיות.
עבודותיה הוצגו בישראל, בשוודיה ובגרמניה, במוזיאונים, גלריות, תיאטראות ובמרחב הציבורי. מחקרה האמנותי עוסק באוריינטציה, כיוון ויחסי גוף מרחב, מתוך
דיאלוג בין כתב התנועה אשכול וכמן, פלדנקרייז וקונטקט אימפרוביזציה. בעלת תואר שני בבימוי תיאטרון מאוניברסיטת תל אביב, ותארים ראשונים במחול מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
(21-24) מייסדת ומנהלת אמנותית של פסטיבלי ארטתור. אסיסטנטית בהכשרות מורים לפלדנקרייז, חברת ועד עמותת הקונטקט אימפרוביזציה בישראל.
עבודותיה נתמכות על ידי משרד התרבות והספורט, קרן יהושע רבינוביץ, מפעל הפיס, קרן היוצרים ועיריית תל אביב יפו.