"שורשי הכאב"

כוריאוגרפיה ליאת דרור 
רקדנים:
ידידיה אנקרי, עמית לביא, אריאל הולין, דיקלה ריזבסקי, גלעד גורל
האינטימיות שלי עם אמא שלי הייתה תמיד ביחס לבדים.
לא זוכרת שום דבר אחר.
תחושת השותפות הראשונה ביני לבין אמא הייתה קשורה לבדים.כל מהותה של הנשיות שמעולם לא דוברה , גולמה בפיסות בד.
יום אחד במטבח הקטנטן, על שולחן הפורמייקה הייתה מונחת קלחת עם מים רותחים ובתוכה קופסת פח. זה היווה עבור אמי טקס , אני הפכתי מילדה לנערה. טקס חניכה. עם סכין קהה, פתחה אמא את מכסה קופסת הפח.
על שולחן הפורמייקה היו מסודרות 3 פיסות של בד לבן, מקופלות בקפידה.אמא בחשה עם הסכין את הנוזל האדום-צהוב שלאט לאט נמס עד לרכות הרצויה, ליפפה אותו סביב הסכין,הורתה לי להניח כף רגל על הכסא ולהרים את שרוול המכנס,וכך ללא הזהרה חשתי בנוזל הדביק והחם נמרח לאורכה של רגלי. אמא, לקחה פיסת בד הדביקה ומתחה על קידמת השוק,שלא ישארו נקודות אוויר, אמרה בעודה מעבירה את כפות ידיה בדריכות על גבי הבד,ו.. הכאב החד פילח,אמא הראתה לי את הבד ספוג השעווה, הכל נתלש,לא נשארה על הרגל אף שערה, אמרה בגאווה.