לחבק נמר

להקת אדמה מציגה:

 'לחבק נמר'

עבודה כוריאוגרפית מאת ליאת דרור

התפיסה הרווחת היא שפעולה יוצרת את המציאות שלנו. אבל התבוננות יותר מעמיקה יכולה להוביל להבנה שדווקא מה שלא נתפס כמו – אמונה, כוח רצון, כוונה, נוכחות, יכולות להיות יותר עוצמתיות ביצירת המציאות.

'גזלייטינג' הינו מצב בו יש לאדם אחד כוונה לגרום לאדם אחר לחשוב שהוא משתגע, וכך לנתק אותו מהעולם שלו. זהו מצב המוביל לבילבול, אובדן ביטחון הערכה עצמית, חוסר ודאות ביציבות הרגשית והנפשית. העבודה התחילה דרך מושג זה, דרך הכאב העמוק והאינסופי שנוצר רחוק מהעין אבל קרוב מאוד ללב, כאב שמלווה בהשלכות נפשיות וגופניות שנגרמות מחשיפה לאנרגיה דורסנית. משם העבודה התפתחה לחקר הבנת המציאות – מה מנתק אותי מהמציאות ומה מאפשר לי להיות נוכחת בה.

העבודה הכוריאוגרפית, העמיקה בתנועה הנעה ובזאת האוספת ומדמימה את האנרגיה, כדי לחקור גופנית כיצד יכול להיווצר עוגן, ודאות, חוסן – כך שדרכן נבנית בנו לאט לאט ידיעה שאינה מבולבלת,

זו שמשרישה את הגוף אל הקרקע, כך שגם בעת איום הוא לא מתפרק לרסיסים ונותר נוכח בהבנת המציאות.

דר' פיטר לוין, הניח תפיסה לריפוי טראומה המבוססת על ההנחה שבעלי חיים בטבע, למרות האיומים הרבים עליהם, כמעט ולא חווים טראומה. הם מנצלים מנגנונים פנימיים מולדים לוויסות ולשחרור האנרגיה שנעצרה בגופם עקב איום על קיומם. הנמר לוקח אותנו אל הטבע, אל המרחב בו הגוף יכול להתיידד עם העוצמות השונות אל מקום בו אנחנו יכולות להתוודע אל טווח הכוחות שבנו, ולמלא את הגוף באנרגיה שיש בה כדי לתת מענה ללפיתה, ללכידה, לכל מה שגורם למנוסה. כשאנו מחבקות אלינו את 'הנמר' אנו בונות לעצמנו מרחב עוטף ושומר. אנחנו יכולות לנהום ולהשקיט, להרעיד ולהפנים, ללפות ולשחרר בדיוק כמו שהגוף והנפש רוצים. בדיוק כמו שמתאים לנו מתוך בחירה עצמאית ומתוך הבנה מלאה על כוחנו שלנו.

כוריאוגרפיה: ליאת דרור | רקדניות מבצעות יוצרות: עדי גבירץ, אופק מועלם, שקד רוזנפלד ועפרי לייזר תלבושות: תרזה ענבר | תאורה: אבישי גן אור | הפקה: מרכז התנועה 'שדרות אדמה'

מוזיקה: DJ Kancheli -Cosmo Boy | The Song of the Butterfly · Estas Tonne